לא ברור מה באמת קורה כאן והאם יש מי שמרוויח מהמצב. נראה כי על רוב מה שקורה אין לנו שליטה. לא ברור האם זוהי מגפה או וירוס קצת אחר, לא ברור מי מדבק ומי חשוף לנזק, לא ברור מי צריך להיות בבידוד ומי מקבל הודעה שגויה. כמה חולים אמיתיים יש? כמה נפטרו באמת מקורונה? למי להאמין? כמה פוליטיקה מכתיבה את הוראות הבטיחות? יש הצפה של חדשות, הוראות, תאוריות, התנגדויות, מאבקים, תסכול, לחץ...
להבנתי מה שנותר לנו הוא לעבוד בשלושה מישורים: 1. לקבל את חוסר הוודאות, לקבל את חוסר השליטה במה שבאמת אין לנו שליטה. לא יעזור לנו להילחם או להתמרמר ולהתעצב על דברים שלא ניתן לשנות. אם נקבל את העובדות הללו נחוש הקלה מסויימת ונפנה משאבים למה שכן אפשר לשנות. הכוונה היא בין השאר לנהוג באחריות אך לא בחרדה. לבחור את הפעולות שלנו מבלי לסכן אחרים. מדובר בשינוי גישה - במקום לצעוק שלא קיבלנו וכמה אנחנו מסכנים, להחליט מה אנחנו יכולים לעשות כעת במצב הקיים וגם לאן אנחנו רוצים להגיע. ננסה תמיד לזכור ולראות שיש רבים אחרים במצבנו. רובם ככולם רוצים בדיוק כמונו לחוש ביטחון, אהבה והערכה. ותמיד להשאיר מקום לאמונה שהדברים יסתדרו כך או אחרת. 2. לשנות את מה שכן בשליטתנו. אנחנו בוחרים אילו חדשות אנחנו צורכים. אנחנו בוחרים אילו ויכוחים אנחנו מקיימים. אנחנו בוחרים איזה הלך רוח דומיננטי כעת, האם מרמור ותסכול? או תקווה ונחישות? אנחנו בוחרים לאכול ולישון באופן מיטיב. אנחנו בוחרים לדאוג ליקירנו ולסביבתנו, אנחנו ממשיכים לנוע ולהיות פעילים. לשקול מילים, יש להם כוח רב. אנחנו בוחרים איך לחיות. פועלים באחריות אך לא בחרדה משתקת. 3. התנדבות - ביום חשוך וממורמר במיוחד הכתה בי ההבנה שבמקום לבכות על מר גורלי ולפחד מהעתיד ולתכנן את הבריחה מכאן - אני רוצה לעשות עוד כדי לשפר את החיים כאן. הגעתי להבנה שזו העת לשוב ולהתנדב. בעבר התנדבתי במסגרות שונות ואני יודע כמה כוח יש לזה, ההתנדבות ממלאה את המתנדב בכוחות חיים ואופטימיות. זה בדיוק מה שכולנו צריכים עכשיו ולשמחתי הקרנפים אוהבים את הרעיון ונרתמים. לצערי העובדים הסוציאליים בשביתה מוצדקת! וזה עשוי לעקב את התוכנית מעט. (אעדכן בהמשך).
אנחנו ממשיכים להתאמן ולאמן באחריות. הגבלת מספר המתאמנים. קפסולות. חיטוי אישי וחיטוי הסטודיו. אוורור. הצהרות בריאות וחשוב מכך אחריות קהילתית. זו הדרך שלי לשמור על שפיות ובריאות אישית ולתמוך בקהילה שלי.
יש בי הבנה למי שלא מסכים עם הגישה הזו. כמו תמיד אפשר להקפיא ולבטל מנוי למי שלא מוכן ולא מתאים לו להמשיך כך כעת. אני מבטיח שתמיד תוכלו לחזור. אנחנו נהיה כאן לאורך המשבר הנוכחי וגם לאחריו חזקים, בריאים, מזיעים ואפילו מתנדבים!
"ביחד נשרוד, לחוד ניפול" (פינק פלויד)
באהבה 💚
בתמונה: הקרנפים לאחר טקס החגורות בזמנים אחרים
Comments