על התקדמות בחגורות ויציאה מאזור הנוחות

הדרך לחגורה הבאה בג'יוג'יטסו ארוכה.

אצלנו הענקת החגורה מסמלת שילוב של כמה דברים חשובים:

יכולת, השקעה, התמדה, התמודדות עם קושי ואתגר, בגרות, תרומה לקבוצה ועוד

תלמיד שמגיע ומתמיד פעמיים בשבוע יגיע בממוצע של 3 שנים לחגורה הבאה.

מי שמגיע ומשקיע יותר עשוי להגיע לחגורה הבאה תוך 2-2.5 שנים.

מי שלא מצליח להתמיד או נעדר תכופות כמובן יאריך את הדרך לחגורה הבאה.

חשוב לזכור (בעיקר בגיל מבוגר) שהיכולת נמדדת באופן אישי מול הפוטנציאל של כל אחד. לא כולם בעלי יכולות זהות, כוח, גמישות, גיל, פציעות וכו' ולא כולם רוצים להתחרות או שואפים להיות אלופי עולם.

לכן הבדיקה היא מידת ההתקדמות האישית מול הגשמת מלוא הפוטנציאל של כל אחד.

שתי דוגמאות קצה לתלמידים מול פוטנציאל:

אני בטוח שיש כמה כאלו בכל מועדון 😄

אחד רק מגיע ומהר מאוד באמצעות כוח ואגרסיביות מכניע (בתקווה שלא פוצע) תלמידים אחרים מנוסים יותר. בקושי מגיע לשיעורים ובעיקר מגיע להתגלגל. עוברות כמה שנים והוא ממשיך להכניע את אותם אנשים באותה טכניקה. הוא עשוי אפילו לנצח תחרויות (חגורות לבנות). אבל האם הוא התקדם? האם ממצא את הפוטנציאל?

אני בדרך כלל מציע לחניך כזה לשים את הכוח בצד ולאפשר לעצמו להיכנע ולשאול ולשנות. לנסות דברים חדשים גם במחיר של כישלון או הפסד.

היציאה מאזור הנוחות מאפשרת גדילה ושינוי.

אחר מתמיד באימונים אך מתקשה לזכור את הטכניקות החדשות. הוא מוכן להוריד הילוך ולשמוע הערות ועם הזמן בונה לעצמו סגנון משחק מיוחד לו אך די מקובע. הוא מנסה להשתפר ושואל שאלות אך לא מצליח לעמוד בדרך כלל בקצב של השיעור.

האם הוא התקדם? האם ממצא את הפוטנציאל שלו?

אני בדרך כלל מציע לתלמיד כזה לבחור טכניקה חדשה אחת מהאימון ולחזור עליה כל האימון. בלי לנסות את הטכניקות האחרות. לצמצם מאמץ. במידת הצורך גם להתאים מעט את הטכניקה.

אם נרחיק יותר מידי מאזור הנוחות נצא גם מאזור הלמידה...

ומה זה אומר תרומה לקבוצה?

זו נקודה שעבורי חשובה לא פחות.

יש מי שתמיד דואג לעבוד עם מי שנשאר לבד, יש מי שאוהב לעזור לחדשים, יש שעוזרים לסדר ולנקות, יש שרוצים להעביר שיעור וכאלו שמארגנים מפגש חברתי.

מעבר לזה שלוחם שיוצא מהמועדון שלי הייתי רוצה לדעת שהוא מתאמץ לנהוג בדרך ארץ ובסובלנות ככל יכולתו גם מחוץ למועדון. שהתרגול והיכולות תומכות באיכויותיו כ"לוחם שלו".

לקראת טקס החגורות השנתי (או הדו שנתי) כל חניך ייבחן מול מגוון היכולות שלו ובעיקר מול מיצוי הפוטנציאל האישי.

ובינתיים גם אנחנו יכולים לבחון את עצמנו מול השאלה האם הגענו למועדון הזה כדי להיות "תלמידים".

אשמח שתשתפו אותי במחשבותיכם

ניפגש באימון 💪

בתמונות - אנחנו בטקס חגורות 2.2024